Númeri. Deuteronomium. Canticum canticorum, Ruth, Lamentationes Ieremiae, Ecclesiastes, & Esther

אֲבֹתָם אֹהֶל אוֹ אֶחָד אֵין אִישׁ אֶל אֵלֶה אֱלֹהֵי אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ אֲלֵהֶם אֵלַי אֵלָיו אֶלֶף אֲנִי אֶסְתֵּר אֶר אֶרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי אֲשֶׁר יְהוָה אֲשֶׁר לֹא אֶת אֶת־הָאָרֶץ אַתָּה אֹתוֹ אֶתְכֶם אֹתָם בְּאֹהֶל בְּאֶרֶץ בָּהּ בּוֹ בִּי בְּיוֹם בֵּין בֵּית בְּכָל בִּלְעָם בָּלָק בַּמִּדְבָּר בֶּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דִּבֶּר דִּבְרֵי הָאָדָם הָאִישׁ הָאֵלֶּה הָאֱלֹהִים הָאָרֶץ הָאָרֶץ אֲשֶׁר הַדָּבָר הַהוּא הוּא הַזֹּאת הַזֶּה הִיא הַיּוֹם הַכֹּהֵן הַמֶּלֶךְ הָמָן הַמִּשְׁכָּן הָעָם הַשָּׁמַיִם הַשָּׁמֶשׁ וְאֵין וְאֶת וְאַתָּה וְהָיָה וְהָיוּ וַיֹּאמֶר יְהוָה וַיֹּאמְרוּ וַיְדַבֵּר יְהוָה וַיְהִי וַיִּסְעוּ וְכָל וְלֹא וָמַעְלָה זֶה חמשה טוֹב יהוה יְהוָה אֶל יְהוָה אֶל-משֶׁה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם יִהְיֶה יוֹם יְמֵי יָמִים כַּאֲשֶׁר כִּי כָּל כֵּן לֹא לֵאמֹר לְבֵית לָהּ לָהֶם לוֹ לִי לַיהוָה לָךְ לָכֶם לְמַטֶה לְמַעַן לְמִשְׁפְּחֹתָם לַעֲשׂוֹת לִפְנֵי יְהוָה מֵאוֹת מִבֶּן מוֹאָב מוֹעֵד מִי מֶלֶךְ מִן מִצְרַיִם משֶׁה מִשְׁפַּחַת מִתּוֹךְ נִשְׁבַּע נָתַן נָתַתִּי עַד עַל עֲלֵיהֶם עָלָיו עַם עַר עָשָׂר עֶשְׂרִים שָׁם שָׁמָּה שָׁנָה תַּחַת